פסק-דין בתיק ב"ל 5459-07

1.         התובע הגיש תביעה להכרה באוטם שריר הלב בו לקה כתאונת עבודה.

2.         בהתאם להחלטתינו מיום 3.4.11 נקבע כי השיחה אשר התקיימה ביום 27.6.05 הינה אירוע חריג ויוצא דופן.

3.         לצורך הבהרת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 27.6.05 לבין האוטם בו לקה התובע , מונה ביום 11.4.11 פרופ' א. קרן לשמש מומחה - יועץ רפואי (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית.

4.         העובדות הדרושות אשר הועברו למומחה-

א.         התובע בעל עסק עצמאי המנהל מוסך וחנות חלקי חילוף, נקלע לחובות בבנק. טרם האירוע הנטען ביום 27/06/05 התריע בפניו הבנק כי לא יכבד את ההמחאות הבנקאיות שניתנו לו וכך קרה בפועל בתאריכים 28/06/05 ו- 29/06/05.

ב.         לבר מנטילת הלוואה פנה המערער ללקוחותיו טרם האירוע הנטען, על מנת לנסות לגבות חובותיו מהם.

ג.          ביום 27/06/05 ניהל התובע שיחה עם גב' מירי ממוסך ויקטור אשר היהחייב לתובע כ- 170,000 ש"ח. הגברת מירי הבהירה לתובע כי החוב אינו דחוף ועליה לשלם תחילה כספים לרשויות המס.

ד.         לאור עמדת הגברת מירי התנהל ויכוח בין השניים.השיחה התנהלה בטונים  גבוהים, כתוצאה מאותה שיחה חש התובע כאבים חזקים בחזה, ניגש למוקד  הרפואי ומשם נשלח לבית החולים.

5 .         השאלות אשר הועברו למומחה-

א.         מהי המחלה ממנה סובל התובע?

ב.         האם לדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין אירוע השיחה מיום 27.6.05 לבין המחלה ממנה סובל התובע?

ג.          האם השפעת האירוע מיום 27.6.05 על מחלתו או הליקוי ממנו סובל התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על מחלתו או הליקוי ממנו סובל הוא?

6.         לאחר שסקר כב' המומחה את הרקע העובדתי בהחלטת בית דין, הנתונים העולים מהמסמכים הרפואיים ותיק קופת חולים שהועבר לעיונו , השיב לשאלות כדלקמן-

א.         "התובע סבל ממחלת לב כלילית עם תעוקה חדשה אשר החלה ב 26.6.05 .

  ביום 5.7.2005 סבל מאוטם לא חודר של שריר הלב.

ב.         בתובע קיננו גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית, ולפיכך היה חשוף יותר מאדם רגיל בגילו לסיבוכי המחלה. כולל תעוקה חדשה ואוטם לא חודר של שריר הלב. בנוסף להיותו גבר, היה לו סיפור משפחתי חיובי, יתר לחץ דם לא מאוזן שנים רבות ועודף משקל, סבל מהיפרליפידמיה. כיום, כאשר ניתן בתיעוד הרפואי של המהלך הקליני של מחלתו של התובע לא רק מאשפוזו ב 29.6.05 אלא גם בגילינות האשפוזים שבאו לאחר מכן, מצטיירת תמונה קלינית כדלקמן: ב 26.6.2005 , יום לפני האירוע החריג בעבודתו, החל התובע לסבול מכאבים בחזה בצורת חגורה. למחרת בערב, בשעה 23.30 התקבל לחדר המיון בבית החולים בלינסון, ובמהלך אשפוזו , לאחר בדיקות מקיפות נשללה האבחנה של אוטם שריר הלב והרופאים אף לא הצליחו לבסס אבחנה שהכאבים הם ממקור קרדיאלי, מאחר ותוך טיפול מלא בחוסמי ביתא, המורידים את קצב הלב, לא הצליח התובע להשיג קצב אבחנתי במהלך בדיקת המאמץ שבוצעה לו. מכל מקום, חוסר הדינמיקה האלקטרוקריוגרפית והאנזימטית שללו אוטם חריף של שריר הלב. לאחר שחרורו ב 29.6.2005 , הכאבים נמשכו ולכן אושפז שוב ב 5.7.05 , והפעם נצפתה עליה קלה בערך האנזים טרופונין ואובחן כי לקה באוטם ללא הרמת מקטע ST , וצונתר עם ממצא של היצרויות קשות בשניים משלושת עורקי הלב , כולל הרחבה מפרצתית של העורק העוקף עם קריש דם בתוכו . לכן הושתלו תומכונים לשני הכלים הנגועים.אמנם לאחר אשפוז זה אושפז התובע מחדש עקב תלונות של קוצר נשימה, ובמהלך האשפוז השלישי מאוגוזט 2005 צוין במפורש כי לאחר השתלת התומכונים הפסיק לסבול מכאבים בחזה, אך סבל מהכאבים הללו עד אשר צונתר ב 6.5.05.

על סמך מכלול נתונים אלה ניתן לקבוע כי התובע החל לסבול מתעוקה טרייה יום לפני האירוע החריג בעבודתו וללא קשר אליו, על רקע של מחלת לב כלילית מוכחת אשר התפתחה בעורקיו על רקע גורמי הסיכון שקיננו בו, וללא קשר לאירוע החריג בעבודתו . האירוע החריג בעבודה יכול היה לגרום לעליה חולפת בלחץ הדם ובדופק כתוצאה מתחושת לחץ ועצבנות , ואף יכול היה לגרום להחמרה חולפת בכאבים בחזה מהם סבל ביממה שלפני האירוע החריג בעבודה וגם לאחריו. לפיכך לא קיים קשר זמני וסיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם הלא חודר של שריר הלב ב 5.7.2005. האוטם התרחש כמהלך טבעי של מחלתו הכלילית המשמעותית של התובע ועל רקע תעוקת הלב הטרייה אשר החלה יום לפני האירוע החריג בעבודה . חולים עם תעוקת לב טרייה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באוטם חריף של שריר הלב, וכך אירע גם במקרה של התובע, כאשר האוטם התרחש מספר ימים לאחר שחרורו מבית החולים , ללא קשר לתנאי עבודתו .

ג.          לאירוע מה- 27.6.05 יכולה היתה להיות השפעה חולפת על הופעת כאבים תעוקתיים , אשר מהם סבל התובע גם לפני מועד זה וגם לאחריו. לא נגרם כל נזק ללבו של התובע כתוצאה מאותה החמרה אפשרית וחולפת בתעוקת הלב, כפי שהוכח במהלך אשפוזו . ניתן לקבוע כי לאירוע החריג בעבודה לא היתה כל השפעה על מחלת הלב הכלילית , על התעוקה הטרייה שהחלה יום לפני האירוע החריג, ועל אוטם שריר הלב אשר התובע לקה בו בהמשך. לפיכך השפעת האירוע בעבודה על הופעת האוטם החריף של שריר הלב היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים,  גורמי הסיכון למחלת לב כלילית, מחלה טרשתית משמעותית ותעוקה טרייה מוכחים, אשר התפתחו והופיעו טרם האירוע החריג בעבודה.

לסיכום תעוקה טרייה ובהמשך אוטם לא חודר של שריר הלב ללא קשר זמני או סיבתי לאירוע חריג בעבודתו של התובע".